Vayedaber

Shvouoth

Daf 36a

משנה: הַנֶּחְבָּל כֵּיצַד הָיָה מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל וְאָמַר לוֹ חָבַלְתָּה בִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָייָה. כֵּיצַד אָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִי שְׁתַּיִם וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי אֶלָּא אַחַת׃

Traduction

De même le blessé; p. ex., s’il y a des témoins qu’un homme était bien portant en entrant chez quelqu’un, et en est sorti blessé; cet homme dit à l’autre: ''c’est toi qui m’as blessé'', et l’autre le nie. Le blessé prêtera serment pour se faire payer à raison de sa blessure. R. Juda met encore ici la condition d’un aveu partiel du défendeur; p. ex., le blessé dit: ''c’est toi qui m’as fait les deux blessures'', et l’autre dit qu’il n’en a fait qu’une.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הרי זה נשבע ונוטל. ודוקא שהחבלה היא במקום שאפשר הוא שחבל בעצמו בהא הוא דצריך שבועה אבל במקום שאינו יכול לעשות בעצמו כגון שהיתה נשיכה בין כתפיו ואין שם אחר שנוכל לומר שמא אמר להאחר שיעשה בו חבלה כדי שיתרעם על זה נוטל בלא שבועה:

משנה: וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה כֵּיצַד אַחַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְאַחַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וַאֲפִילּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא מַלְוֶה בָרְיבִּית מַפְרִיחַ יוֹנִים וְסוֹחֵר שְׁבִיעִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יַחֲלוֹקוּ׃

Traduction

Celui dont l’adversaire est suspect de prêter un faux serment en ce cas, soit que celui qui devrait prêter un serment ait été convaincu de faux, soit qu’il ait été frappé d’incapacité judiciaire, est comme les joueurs de cubes, les prêteurs à usure (152)Sanhedrin 2, 3., ceux qui font des paris en faisant voler des pigeons, ou ceux qui trafiquent des produits de la 7e année: si l’une de ces personnes a un procès dans lequel elle devrait prêter serment pour être acquittée, on défère le serment à la partie adverse qui le prêtera pour se faire payer. Si les deux parties sont suspectes, le serment retourne où il était. C’est l’opinion de R. Josué. R. Meir dit que la somme de la réclamation est partagée entre les deux parties.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ואפי' שבועת שוא. לא מיבעיא שבועת עדות ושבועת הפקדון דאית בהו כפירת ממון דהוי רע לשמים ורע לבריות אלא אפי' שבועת שוא דאינו אלא רע לשמים. ושבועת ביטוי לא קתני דאי בלהבא כגון אוכל ולא אוכל איכא למימר דכיון דכי אשתבע קושטא אשתבע שבדעתו היה לקיימו אלא שאח''כ כפאו יצרו ועבר עליה והלכך אינו חשוד בכך על השבועה ואי בלשעבר אכלתי ולא אכלתי הרי הוא בכלל שבוע' שוא שהרי בשעה שנשבע יצא השקר מפיו ותנא שבועת שוא וכל שבועה שלעבר דדמי לה:

היה אחד מהן משחק בקוביא. תנא פסולי דאורייתא וקתני פסולי דרבנן:

ומפריחי יונים. אם תקדים יונך ליוני והיינו משחק בקוביא אי נמי שמגדל יונה המלומדת להביא יונים ממקום אחר לבית בעליה ויש בהן גזל מפני דרכי שלום:

וסוחרי שביעית. עושים סחורה מפירות שביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה:

חזרה שבועה למקומה. פליגי בה בפירושא בגמרא:

הלכה: הַנֶּחְבָּל כֵּיצַד כול'. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא חֲבָטִי. כָּל זְמַן שֶׁהֵן חוֹכְכִין זֶה בָזֶה הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הָיָה נָשׁוּךְ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישּׁוֹךְ עַצְמוֹ נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. לְאַחַר זְמָן זֶה אוֹמֵר. חָבַלְתָּ בִּי. וְזֶה אוֹמֵר. לֹא חָבַלְתִּי. הֲרֵי זֶה כִשְׁאָר הַטַּעֲנוֹת.

Traduction

R. Juda dit (151)''Tossefta à ce, ch. 6; Cf. Tossefta à Baba Qama ch. 9.'': il y a lieu parfois d’attribuer au blessé lui-même la plaie qu’il s’est faite, pendant qu’il luttait avec son prochain (en s’écorchant au mur); en ce cas, il faut jurer que ce n’est pas pour avoir droit au dédommagement (sous peine de refus). S’il est mordu à une place du corps où l’on ne peut pas se mordre soi-même, le blessé a droit au paiement sans jurer. Hors de là (à défaut d’attestation), lorsque la contestation se base sur l’affirmation de chacun, dont l’un déclare avoir été blessé par son prochain, et ce dernier le nie, on se trouve ne présence d’un litige ordinaire (le défendeur jurera que ce n’est pas lui et sera acquitté).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יהודה היה קורא חבטי. בתוספתא פ''ו וכתובה היא יותר נכונה בתוספתא דב''ק פ''ט ר' יהודה היה קורא אותם הנחכח. כלומר דינא דמתני' הוא מפרש שהיה קורא לנחבל הזה ואמר עליו דלפעמים הוא הנחכח בעצמו והיינו לומר דדוקא כל זמן שהן חוככין זה בזה ואפשר שמחמת שלא הרגיש זה נתחכך מאליו בכותל ועלתה בו חבלה זו או מעצמו עשה בו בהא הוא דאמרינן דהרי זה נשבע ונוטל ואם אינו נשבע אינו נוטל:

היה נשוך. אבל אם היה נשוך במקום שברור הוא שאינו יכול לישוך בעצמו כדפרישית במתני' נוטל בלא שבועה:

לאחר זמן. כמו מכאן ואילך כלומר אם במקום שאין שם עדים מעידין שנכנס שלם ויצא חבול אלא הם טוענין זה עם זה חבלת בי והלה אומר לא חבלתי הרי זה כשאר הטענות ונשבע הנתבע היסת ונפטר:

36a מָהוּ מִיטְעֲנִינֵיהּ מִילִּין מַפְלִגִין. ייָבֹא כִדְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּר נַשׁ עֲתִיר גַּו שׁוּקָא וּמִסְכֵּן גַּו בֵּיתָא. עֲתִיר גַּו בֵּיתָא וּמִסְכֵּן גַּו שׁוּקָא. יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃ רִבִּי בָּא מִשְׁתָּעֵי. עוֹבְדָא הֲוָה בָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא דְּאַפְקִיד גַּבֵּי חַד בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְהַב. מִית בַּר זִיזָא וָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא. אֲתַא עוֹבְדְא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר. וּמָאן לֵימָא לָן דְּכָל מַה דַהֲוֵי לָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לָאו דְּבַר זִיזָא אִינּוּן. יִתְייְהָבוּן לִבְנוֹי דְּבַר זִיזָא. אֲתוֹן בְּנוֹי דְּבַר זִיזָא. אֲמַר. יִסְבּוֹן בְּנִין רַבְרְבִין פַּלְגָּא וּמִן דַּקִּיקִין רַבּוֹן יִסְבּוֹן פַּלְגָּא. דְּמָךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲתַא עוֹבְדְא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲמַר. אִין מֵהָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. אִית בַּר נַשׁ דְּלָא בָעֵי מְפַרְסֵם נַפְשֵׁיהּ. יִתְייְהָבוּן לִבְנוֹי דָּאֲרִיסָא. אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפִיקָּדוֹנָא. כְּבָר יְהָבִית פַּלְגָּא. אֲמַר לֵיהּ. מַה שֶׁנָּתַתָּ עַל פִּי בֵית דִּין נָתַתָּה. וּמַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עַל פִּי בֵית דִּין אַתָּה נוֹתֵן. מָהוּ דְייֵמְרוּן בְּנֵי אֲרִיסָא לִבְנֵי בַּר זִיזָא. הָבוּ לָן מַה דִנְסַבְתּוֹן. יָֽכְלִין מֵימַר לוֹן. מַה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל פִּי בֵית דִּין נַעֲשָׂה. מָהוּ דְיֵימְרוּן דַּקִּיקַייָא לְרַבְרְבַייָא. נַחֲלוֹק עִמְּכוֹן. יָֽכְלִין מֵימַר לוֹן. מְצִיאָה מָצָאנוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֵין בֵּין רַבְרָבַייָא לְדַקִּיקַייָא אֶלָּא כְמִי שֶׁנִּיתָּן לָהֶן מַתָּנָה.

Traduction

peut-il aussi réclamer du même individu des objets sur l’estimation desquels on est en désaccord? On suivra en cela l’avis de R. Yohanan qui dit: tel homme se dit riche au dehors et il est pauvre chez lui, ou pauvre au dehors et riche chez lui, selon ces mots (Pr 13, 7): Il se dit riche et n’a rien, tel se dit pauvre et a beaucoup de biens (On ne laisse donc pas l’intéressé fixer lui-même l’estimation douteuse) (150)Suit un passage traduit en (Baba Qama 6, 6). -.

Pnei Moshe non traduit

מהו מיטעניניה מילון מפלגן. אם יכול בעה''ב לטעון עליו דברים המופלגים מכלי חפץ שאין הוא אמוד בהן. ופשיט לה דאתייא כהאי דאמר ר' יוחנן דלא אזלינן הכא בתר אומדנא לפי שלפעמים עושה אדם עצמו עשיר בפני הבריות ואינו כן ועני הוא בתוך ביתו ומראה ומתפאר בפני אחרים בדברים שאינן שלו וכן להיפך שיש לו הון רב בביתו ואינו רוצה להתפרסם ומראה עצמו כעני בפני הבריות לקיים יש מתעשר וגו':

עובדא הוה באריסיה דבר זיזא וכו'. גרסינן להא לעיל פ' הכונס בהלכה ו' ושם מפורש:

Shvouoth

Daf 36b

משנה: וְהַחֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ כֵּיצַד לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ כָּתוּב עַל פִּינְקָסִי שֶׁאַתְּ חַייָב לִי מָאתַיִם זוּז אֶלָּא אָמַר לוֹ תֵּן לִבְנִי סָאתַיִם חִטִּים וּלְפוֹעֲלִי בְּסֶלַע מָעוֹת הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי. וְהֵן אוֹמְרִים לֹא נָטַלְנוּ הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְהֵן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. אָמַר בֶּן נַנָּס כֵּיצַד אֵילּוּ וָאֵילּוּ בָאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא אֶלָּא הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה וְהֵן נוֹטְלִין שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה׃

Traduction

Enfin, le boutiquier d’après son livre. Ainsi, il ne s’agit pas là du cas où le boutiquier dit à quelqu’un: ''tu me dois 200 zouz, c’est inscrit dans mon livre''; mais un individu dit au boutiquier: ''donne à mon fils deux mesures de froment; ou donne à mes ouvriers pour un sela (4 dinars) des maoth (menue monnaie); le boutiquier prétend les avoir donnés, et il réclame de l’individu le paiement, le fils ou les ouvriers disent n’avoir rien reçu, et ils réclament aussi du même individu ce qu’il leur devait. Dans ce cas, le boutiquier prête serment qu’il a donné les maoth, pour se les faire payer, et les ouvriers prêtent serment qu’ils n’ont rien reçu pour se faire payer à leur tour. Mais Ben-Nanos dit: Comment peut-on laisser prêter deux serments contradictoires, dont un sera nécessairement faux? Aussi, fut-il que le boutiquier et les ouvriers se fassent payer sans serment.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא שיאמר לו כתוב בפנקסי וכו'. שזה איני כלום:

אלא. דוקא בזמן שיש רגלים לדבר שהבעל הבית מודה לו שאמר לו ליתן לבנו או להפועלים כדמפרש ואזיל:

הוא נשבע וכו'. שניהם נשבעין ונוטלין מבעה''ב דהחנווני אומר:

לו הפועלים לא מהימנו לי בשבועה את האמנתינהו דלא אמרת לי בסהדי הב להו וכן פועלים אמרי ליה החנווני לא מהימן לן בשבועה. וכששניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית נשבעין זה בפני זה כי היכי דליכספו אהדדי:

אילו ואילו אם נשבעין באין לידי שבועת שוא. שהרי על כרחך אחד מהן נשבע לשוא ונמצא שם שמים מתחלל אלא אילו ואילו נוטלין בלא שבועה ואין הלכה כבן ננס:

הלכה: וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה כול'. 36b אֵילּוּ הֵן הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימּוֹנִים לְעוֹלָם אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּתָן עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בָהֶן חֲזָרָה גְמוּרָה. הַמַּלְוֶה בָרִיבִּית אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרַע שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בָהֶן חֲזָרָה גְמוּרָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' אילו הן הפסולין. תוספת' בפ''ה דסנהדרין וגרסינן להאי סוגיא לעיל פ' זה בורר הל' ה' עד ודר''מ כר' ליעזר ושם מפורש עם השייך לזה עיין עליו:

הלכה: וְהַחֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ כול'. חֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ לֹא בְמַקִּיף אָֽמְרוּ. שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. כָּתַבְתָּ בָזֶה מְחוֹק בָזֶה.

Traduction

''Le boutiquier sur son livre'' inscrit certes les cessions faites à crédit; mais comme il peut avoir oublié de porter la recette, le client peut lui dire: ce que tu as inscrit dû d’une main, efface-le de l’autre (c’est payé).

Pnei Moshe non traduit

גמ' חנווני על פנקסו. דתנן במתני' דלא שיאמר כתוב על פנקסי שאתה חייב לי ובזה לא תקנו חכמים שישבע ויטול ומפרש טעמא מאי:

לא במקיף אמרו. וכי לאו במקיף איירי וכסתם חנווני דנותן לבני אדם הקפה וכותב הקפותיו על פנקסו ואין רגלים לדבר שזה חייב לו לפי שלפעמים הוא שוכח מלמחוק הקפותיו אחר שקיבל המעות מהן ולפיכך זה אומר לו כתבת בזה היד ומחוק בזה היד כלומר שכבר פרעתי לך ואין דינו מהנשבעין ונוטלין:

רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיְּהוּ אֵילּוּ נִשְׁבָּעִין בִּפְנֵי אֵילּוּ מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.

Traduction

Rabbi dit: quant aux ouvriers tenus de jurer pour être payés, je suis d’avis que les demandeurs jurent en présence des défendeurs, pour qu’ils aient honte l’une de l’autre de leur dénégation (et que le menteur arrive ainsi à dire vrai).

Pnei Moshe non traduit

אומר אני. דהא דאמרינן גבי פועלים שניהם נשבעין ונוטלין בדין הוא שיהו אלו נשבעין לבה''ב בפני אילו שישבע החנוני בפני הפועלין והפועלין בפני החנוני מפני הבושה שיתביישו זה מזה ואולי יודה אחד מהן או החנוני או הפועלים:

וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה הַמַּמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד הַמַּמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד הַמַּמְרֶה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֵין מְקַבְּלִין אוֹת עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר פְגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר חֲזָרָה גְמוּרָה.

Traduction

vide

סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶהוּ תַּגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ תַּגָּר שְׁבִיעִית. יָשָׁב לוֹ כָּל שְׁנֵי שְׁבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית הִתְחִיל נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית. אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי. שְׁנֵי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. חֲזָרַת מָמוֹן לֹא חֲזָרַת דְּבָרִים. שֶׁאָמַר לָהֶם. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִייִם שֶׁכָּנַסְתִּי מִפֵּירת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִין וְהַחַמְסָנִין וְהַגַּזְלָנִין. וְכָל הַחֲשׁוּדִין בְּמָמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. בְּרוֹעֵי בְּהֵמָה דַקָּה.

Traduction

vide

רַב הוּנָא אָמַר. מָאן תַּנִּיתָהּ מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דִּתְנָן. מַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִין לָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְעוֹד מֵהָדָא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁהָיָה פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן. וּמַה בָא לְהָעִיד. אֶלָּא כְשֵׁם שֶׁפָּסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִין. רַבָּנִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדִיין לֵיהּ וּפְלִיגִין עֲלוֹי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. כּולְּהוֹן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְאַתְייָן אִילֵּין פּלוּגְווָתָא כְאִילֵּין פּלוּגְווָתָא. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל עֵדִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן אֵינוֹ פָסוּל אֶלָּא אוֹתָהּ עֲדוּת בִּלְבַד. וַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי לִיעֶזֶר.

Traduction

vide

הֶחָשׁוּד בִּשְׁבוּעָה מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶׁיָבוֹא בְבֵית דִּין וְיֹאמַר. חָשׁוּד אָנִי. מַה נָן קַייָמִין. אִם בָּהוּא דְקָאִים חַייָב לְחַבְרֵיהּ שְׁבוּעָה. וּבֵית דִּין מוֹסְרִין שְׁבוּעָה לֶחָשׁוּד. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בָּהוּא דַאֲזַל מֵדוֹן בְּבֵית דִּין דְּלָא חָֽכְמִין לֵיהּ וְיֵימַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא חָשׁוּד הוּא. אַף בָּהוּא דְקָאִים וְחַייָב לֵיהּ שְׁבוֹעָה וּמְחָלֵיהּ עֲלֵיהּ.

Traduction

(153)En tête est une page traduite (Rosh Hashana 1, 9).. A partir de quand un homme suspect de jurer à faux est-il réhabilité et redevient-il digne de foi? Lorsqu’il vient déclarer en justice qu’il est suspect. —Comment cela? S’il le déclare au moment où il est soumis au serment par son adversaire, on ne saurait admettre que le tribunal défère le serment à un homme suspect; il s’agit du cas où au moment de se rendre devant un tribunal qui ne le connaît pas et va lui déférer le serment, il dise spontanément être suspect. On peut l’admettre aussi devant un tribunal qui le connaît comme suspect: au moment où le serment est déféré à son adversaire, il déclare l’en dispenser et payer sans cela (puisqu’il ne peut pas le prêter en son état suspect, il sera réhabilité).

Pnei Moshe non traduit

החשוד בשבועה מאימתי. הוא חזרתו שמקבלין אותו להיות נאמן בשבועה:

ויאמר חשוד אני. כדמפרש ואזיל:

מה אנן קיימין. אם בהוא עומד לפנינו ונתחייב לחבירו שבועה ואומר חשוד אני וכי ב''ד מוסרין שבועה לחשוד והלא אנו יודעין בו שהוא חשוד ומה מהני מה שאומר:

אלא כן אנן קיימין. בשהולך לדון לפני בית דין שאין מכירין אותו ונתחייב שבועה והוא אומר להן מעצמו חשוד אני:

אף בהוא דקאים. ואי נמי אשכחן לה אף שהוא עומד כאן במקום שמכירין אותו חשוד מ''מ איכא גוונא דמהני ליה חזרה במה שאומר חשוד אני וכגון שנתחייב לחבירו שבועה דהדין הוא שכנגדו נשבע ונוטל והוא מוחל לו השבועה ואומר והואיל וחשוד אני ואיני יכול לישבע אינני רוצה השבועה ממך ואשלם לך וכגון זה הויא חזרה:

רַב הֹשַׁעְיָה אָמַר קַמֵּי רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רַבָּנִו דְּתַמָּן. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לְסִינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִבְעָלִין. מָאן דָּמַר. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לְסִינַי. כְּמִי שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת. הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָייָה. וּמָאן דָּמַר. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִבְעָלִין. מִמַּה דַהוּא גַבְרָא חָשׁוּד וְלָא יְכִיל מִישְׁתְּבַע לִי קוּם שְׁלֵם לִי.

Traduction

Le ''retour du serment'', dit R. Oshia devant R. Amé au nom des rabbins de là-bas (Babylone), signifie son retour à l’état sinaïque; selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, c’est le retour aux maîtres. Par le premier avis on entend qu’il n’y a pour ainsi dire pas d’attestation en faveur d’un des plaideurs, et le tribunal ne pouvant imposer ni le serment, ni le devoir de payer, le demandeur est tenu de prouver le bien fondé de sa réclamation; le 2e est d’avis de retourner le serment au propriétaire: en raison de l’état suspect de l’adversaire, qui l’empêche de jurer, le défendeur est invité à payer, sauf décharge par serment.

Pnei Moshe non traduit

רב הושעי' אמר. לפרושי חזרה שבועה למקומה דקאמר ר' יוסי במתני':

חזרה שבועה לסיני. לשבועת הר סיני שהשביע הקב''ה את ישראל לא תגזול וכדמפרש לקמיה דהויא כמי שאין כאן עדות כלומר שאין הב''ד נזקקין לדין זה לא לשבועה ולא לפרעון והמוציא מחבירו עליו הראיה ומי שיביא ראיה יהיה הדין עמו:

חזרה שבועה לבעלין. לבעליה שמחויב לה מן התורה והוא הנתבע אם הודה במקצת וכה''ג וכדמפרש לה דאומר לו ממה וכו' מתוך שאתה הוא המחויב שבועה מן התורה וההוא גברא חשוד הוא ואינך יכול לישבע קום שלם לי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source